דרך יפו 24, חיפה
חייגו עכשיו: 04-8699328

דיני ביטוח לאומי

משרדנו עוסק בכל סוגי התביעות המוגשות למל"ל מכוח חוק הביטוח הלאומי , ובליבן נכות כללית לרבות החמרות מצב , קביעת אחוזי נכות רפואית לצורכי מס הכנסה , וכן תאונות עבודה ו/או מחלות מקצוע.

 

 המל"ל הינו גוף מנהלי נוקשה אשר מעבר לקבוע בחוקים הנוגעים לגמלאות ולקצבאות המשתלמות מטעמו, פועל עפ"י הנחיות פנימיות רבות אשר אינן כתובות עלי ספר וידועות בעיקרן לעורכי הדין העוסקים בתחום ואשר צברו בתחום ידע וניסיון , ביניהם בולטת עוה"ד סולומון , אשר עוסקת גם בתחום זה שנים רבות .

 

נתח נרחב מן הסכסוכים מול המל"ל הינו תחום הפגיעות בעבודה . עפ"י סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

תאונת עבודה הינה אירוע תאונתי חד פעמי אשר ארע תוך כדי ועקב העבודה. כך למשל פריצת דיסק בגב שנתרחשה לאחר הרמת חפץ כבד בעבודה הינה תאונת עבודה.

 

מחלת מקצוע הינה מחלה כרונית אשר פרצה עקב העבודה. כך למשל דלקת פרקים אצל מי שעבדה כקלדנית הוכרה כמחלת מקצוע.

 

אישור המחלה או האירוע התאונתי כפגיעה בעבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי מזכה את הנפגע בתשלום דמי פגיעה בגין התקופה שבה שהה בימי מחלה.

 

במידה והאירוע התאונתי או המחלה אושרו כפגיעה בעבודה ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה אשר בעקבותיה יוזמן הנפגע לועדה רפואית אשר תקבע האם נותרה לנפגע נכות צמיתה – נכות לצמיתות – בעקבות הפגיעה בעבודה. כך למשל אם פריצת דיסק בגב בעקבות הרמת משא כבד בעבודה הביאה לכך שהנפגע מוגבל בתנועותיו, מוגבל בביצוע פעולות פשוטות, מוגבל בביצוע עבודתו, אינו יכול לבצע פעולות יומיומיות שקודם לפגיעה ביצע על נקל , יש מקום לקביעת אחוזי נכות צמיתה ע"י הועדה הרפואית.

 

במקרים מסוימים תחליט הועדה על נכות זמנית , כשהועדה סבורה שבעוד זמן מה אשר היא קובעת אותו בהחלטתה, ישתפר מצבו של הנפגע ויש לבחון מצבו בעוד זמן מסוים על מנת להחליט האם נותרה נכות לצמיתות.

יודגש כי בפגיעות מוח ולב קבעה פסיקת בתי הדין לעבודה כי נדרשת התרחשות של אירוע חריג בעבודה אשר הוביל לפגיעה המוחית או לפגיעה הלבבית בכדי לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין תנאי העבודה , קביעה אשר תוביל להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה.

עוד יודגש כי עפ"י החוק והפסיקה גם פגיעה שהתרחשה בדרך לעבודה ו/או בדרך מן העבודה לבית, כאשר אין סטייה של ממש מן הדרך, למשל פגיעה בתאונת דרכים , תוכר כפגיעה בעבודה.

במקרים בהם תאונת הדרכים התרחשה בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה לבית או במהלך יום העבודה בשליחות העבודה עסקינן בתאונת דרכים אשר הינה גם תאונת עבודה

 

עפ"י המצב המשפטי הקיים , לרוב , נפגע תאונת דרכים בדרך מעבודתו או לעבודתו או במסגרת עבודתו , יתבע הן את המל"ל כמוסבר לעיל, והן את חברת הביטוח של הרכב בגין נזקיו הגופניים עפ"י הפלת"ד (הפקודה לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). המגמה בפסיקת בתי המשפט הינה כי קיימת חובה על הנפגע למצות זכויותיו במל"ל טרם הגשת תביעה אזרחית עפ"י הפלת"ד. כך, באם נקבעה לנפגע נכות בגין פגיעתו הנדונה , מחייבת קביעה זו גם בתביעה האזרחית מול חברת הביטוח .

 

המדובר בהליכים מורכבים אל מול המוסד לביטוח לאומי אשר הינו גוף בעייתי בנגישותו לאזרח הקטן, ובהבנת כלליו. התהליך כולל עמידה בפני ועדות רפואיות בהם יושבים אנשי רפואה , אשר אמורים להיות חסרי פניות , אך הלכה למעשה יש מקום לסברה כי הינם מוטים מוסדית , מה שהופך את ההליך למורכב וסבוך אף יותר, אשר ממש מחייב ליווי משפטי להבנת אופן קביעת אחוזי הנכות, אופן הליך הבדיקה והפרמטרים אותם יש לבדוק, אחוזי הזכאות בגין כל סעיף פגיעה , הפעלת תקנה 15 העוסקת בבדיקת הירידה בהכנסות הנפגע עקב פגיעתו הנדונה , ועוד שלל הסתעפויות אשר יש להן משקל בקביעה אותנטית של מצב הנפגע . כאשר כאמור, לעניין תאונת דרכים, קביעה זו היא אשר במידה רבה תקבע את גורל ההליך האזרחי מול חברת הביטוח עפ"י הפלת"ד.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
הצהרת נגישות
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים