דרך יפו 24, חיפה
חייגו עכשיו: 04-8699328

הזכות לנגישות

לא קשה לנחש כיצד אדם היושב בכסא גלגלים מרגיש כשהוא נתקל בגרם מדרגות שאינו מאפשר לו להיכנס למבנה שברצונו להיכנס אליו , או כיצד מרגיש לקוי ראייה הנוסע בתחבורה ציבורית ואינו יודע מתי עליו לרדת . אלו הן דוגמאות בודדות לתחושות איתם נאלצים לחיות בעלי מוגבלויות אשר גם הם, כמו כולנו, רוצים להיות בעלי היכולת להסתדר בכוחות עצמם , להיות עצמאים ולא להיזדקק לעזרתם של אחרים.

חוק הנגשה לנכים מחייב את כל מבני הציבור שנבנים בישראל להיות נגישים ולהתחשב בצרכים המיוחדים של הנכים. משרדי ממשלה , בתי משפט, בתי קולנוע ותאטראות , מסעדות ובתי קפה , מוזאונים, בתי מלון, פארקים – כל אלו ואחרים חייבים בנגישות מלאה . חובת הנגישות כוללת התקנת רמפה או מעלית לצד גרמי מדרגות, התקנת מערכת כריזה בתחבורה הציבורית ועוד.

החוק מפרט שלל נושאים שכולם נועדו להקל את ההתנהלות של הנכים במרחב הציבורי.

לצערנו הרב, החוק אינו נאכף במלואו.

כך למשל נדרשים מעת לעת תלמידים נכים לעבור לבית ספר אחר , מרוחק יותר ממקום מגוריהם, בשל היותו של בית הספר הסמוך אליהם בלתי מונגש לנכים.

בת"א 25413-03-10 פלונית נ' עיריית שפרעם ואח' , בבית משפט השלום בקריות נאמר מפי כב' השופטת אטיאס:

  1. יחסה של החברה ומוסדותיה לאנשים בעלי מוגבלות נבחן בנכונותו של האדם "הרגיל" לקבל את "השונה" ולהשתחרר מדעות קדומות; לכבד את האוטונומיה של האדם עם המוגבלות ולכבדו; ולאפשר לו חיים מלאים, איכותיים,נגישים ועצמאיים בקהילה, תוך מימוש צרכיו ומאוויו, גם אם הדבר טעון התאמות לצרכיו המיוחדים של הנכה.  
  2. אם בעבר שלטה בכיפה ההשקפה כי הנכה הוא שונה, ולכן יש לטפל בו תוך הפרדה מהחברה והדרה חברתית – "seperate but equal" – כיום הגישה המודרנית היא שהפרדה מנציחה את ההפליה ומעמיקה את אי השוויון, ועל כן יש לשלב את הנכה בתוך החברה, להבטיח לו שוויון הזדמנויות, וליתן לו מענה לצרכיו במסגרת השירותים הקיימים, ולא במסגרת מבודדת ונפרדת – " integrated and equal ".  
  3. כפי שציין כב' השופט ברק בפסק הדין המנחה בענייןבוצר (בג"ץ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות", פ"ד נ(1) 19, 26 (1996):

הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב עמו בבדידותו, אלא לשלבו בתוך שימוש לעתים בהעדפה מתקנת – במירקם הרגיל של חיי החברה".

  1. זכות הנגישות של נכים מעוגנת בשלושה מקורות שונים: חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובפרט פרק ה'1 לחוק; וכן חלק ח' לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970; פסיקת בית המשפט העליון, ובעיקר פסק הדין בענייןבוצר; חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1968 (להלן- "חוק השוויון"); וכן נוהל של משרד החינוך אשר נועד להקצות משאבים שיאפשרו ביצוע התאמות נגישות בבתי ספר (צורף כנספח ב לכתב ההגנה של המדינה בתיק זה).

.. לטענת הנתבעת, עיריית שפרעם, היות וביה"ס לא היה נגיש לתובעת בזמן ההרשמה, היה עליה להירשם לבי"ס אחר, שהיה נגיש. בית המשפט דחה את טענת העירייה וקבע שעקרון השוויון לאנשים עם מוגבלות כולל את זכותו של התלמיד המוגבל לבחור את ביה"ס המתאים לו, בדומה לזכות הבחירה העומדת לכלל התלמידים, ובהתחשב בחלוקת בתי הספר לפי אזורי רישום.
נקבע שעל הרשות היתה מוטלת החובה לדאוג לנגישות ביה"ס בו בחרה התובעת, וזאת גם אם קיים בי"ס חלופי נגיש. בית המשפט ביקר את התנהלות העירייה, אשר ניסתה לשכנע את התובעת לבחור בבי"ס אחר, במקום להזדרז ולפעול לקבלת התקציב הדרוש להנגשת ביה"ס.
לאור העיכובים בהנגשת ביה"ס לצרכי התובעת, הסבל שנגרם לה והפגיעה בכבודה ובפרטיותה, חוייבה העירייה לפצות אותה בסכום של 25,000 ₪.

בג"צ בוצר הינו פסק הדין המכונן לעניין זכותם של בעלי מוגבלויות לשוויון. חידושו בקביעה שלפיה הנגשת הסביבה לנכים, גם במחיר של עלות כספית, הינה זכות יסוד של הנכה ולא חסד שנעשה עבורו, וכן כי בעייתו של הנכה הינה בעייתה של החברה כולה.

השופט ברק קבע כי תכלית החיקוק (בעניין הנדון שם היה זה חוק התכנון והבנייה) הינה להגשים את כבודו, חירותו וזכותו לשוויון , השתלבות בחברה , עצמאות ואי תלות של הנכה . ברק מציין כי הבטחת שוויון הזדמנויות לנכה עולה כסף: חברה האמונה על ערכי כבוד האדם, החירות והשוויון מוכנה לשלם את המחיר הנדרש .

בשולי הדברים יצויין כי החוק מעניק פטור מחובת הנגשה במקרים מתאימים בהם חובת ההנגשה תטיל נטל כלכלי בלתי סביר הכרוך בביצוע ההתאמה .

עוד קובע החוק  כי כל גוף המספק "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק, המעסיק 25 עובדים לפחות, ימנה מקרב עובדיו "רכז נגישות" שיהיה אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות. תפקידו של רכז הנגישות הוא למסור מידע לציבור אודות נגישות ולייעץ לגוף נותן השירות הציבורי אודות חובותיו בתחום הנגישות . יצוין, כי במשרדים ממשלתיים וביחידות סמך יש למנות "ממונה שוויון", שתפקידו לפעול לתפקוד המשרד הממשלתי או יחידת הסמך כמסגרת נגישה ומשלבת, הן עבור עובדי המשרד שהם בעלי מוגבלות, והן עבור אנשים עם מוגבלות הנזקקים לשירותי המשרד.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
הצהרת נגישות
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים